המגזין

נוכחות חובה

נוכחות חובה

אנשים שואלים אותי "גדי בחייאת גדי, מה אתה מחפש במסיבות-טבע האלה, מה אתה מוצא בעולם הטראנס ומה לעזאזל יש לך לחפש במדבר בשבת בבוקר???"

אז ככה:
בהתחלה חשבתי שזאת המוזיקה – וואלה אני אוהב טראנס (בין היתר בגלל שאפשר לרקוד את זה בלי לדעת לרקוד). אחר כך חשבתי שזה בגלל נופי ארצנו שמהווים רקע קטלני להתרחשות. בסוף הבנתי שזה הסטייט-אוף-מיינד: היציאה לטבע גורמת לנו לחזור גם לטבע שלנו – להיות פשוטים, להשאיר הרחק מאחור את הפוזה ואת העקבים (לא שלי), להתפלש יחפים בבוץ ולרקוד בשמש כמו משוגעים.

רבאק, תראו איזה מאמץ עשינו כדי להתרחק מהטבע – כל הבארים, המועדונים והדאנס-בארים… חשבתם פעם איזה כמויות של זיוף נערמות במקומות האלה? כולם כל כך מתאמצים "להיראות טוב", מסתובבים בפוזה המאוסה שהם כלואים בה כמו בכלוב, עם דרינק שעלה להם כמו כניסה למסיבת-טבע…
כולם כאילו-נהנים, אבל בתכלס מתים כבר לעוף הביתה, להשיל את התחפושת ולצלול לתוך הפוך. כל כך הרבה אנשים ואף אחד לא באמת נמצא…

כל החיים אנחנו מתחמקים מההווה – כל כך הרבה דברים שאנחנו עושים ואנחנו רק מתים שייגמרו כבר: לימודים, צבא, עבודה ושלל סינג'ורי היקום – אתה רק מחכה שהזמן יעבור, בתקווה שמתישהו יגיעו לפה שלך כמה ביסים של עתיד מתוק.

במסיבות-טבע ההווה חוגג במלוא הדרו: אתה סוף-סוף רואה אנשים כל כך נוכחים ברגע; זה לא שאין להם עבר – הם פשוט מנותקים ממנו לחלוטין; וזה נכון שמחכה להם למחרת מבחן או יום עבודה, אבל למשך כמה שעות הם באמת לא חושבים על זה, למשך כמה שעות הם פשוט נמצאים.

אתה מביט סביב, צופה בבעלי החיים, בהרים ובצמחים ומבין שהטבע התכוון שנהיה נוכחים ברגע, פשוט כל כך טרחנו להפנות לו את הגב, שכדי לחזור אליו אנחנו נוסעים רחוק-רחוק למקומות נסתרים מעיניהם של כלבי השמירה של המטריקס, הרחק מהציוויליזציה החולה ולהשתאותם של רוכבי-אופניים סאחים, שיצאו לטבע בדיוק מאותה הסיבה של הקרחניסטים – גם הם רוצים להיות נוכחים, גם הם רוצים להתנועע בטבע, גם הם חייבים 10 ליטר מים כדי להעביר את החוויה הזאת.

תהיו נוכחים. עכשיו.

המגזין

Comments are closed.